שכונת חצבים – פרויקט תשתית בקנה מידה עירוני

עוד לפני שנקבעו גבולות השכונה החדשה ולפני שהחלה תנופת הפיתוח, השטח עליו נבנית שכונת חצבים היה אזור פתוח ששימש במשך עשרות שנים למגוון שימושים זמניים: חניונים, שטחים חקלאיים, שטחי בור ומאגרי השקיה. מצפון מוקמו בסיסי צה״ל ובהם כלא 4 ובה״ד 16, מדרום – חלקות מעובדות, ובמזרח – מוסד חינוכי שעדיין פעיל כיום. מאז שנות ה־70 לא התבצעה בו פעילות משמעותית, והוא נותר כאחת מעתודות הקרקע האחרונות באזור.

עם השנים, הפוטנציאל התכנוני הלך והתגבש – עד שהבשיל לכדי פרויקט עירוני רחב־היקף, המחבר בין שכונות ותיקות לאזורי מגורים חדשים, ומעצב מחדש את פני המרחב העירוני בדרום־מזרח ראשון לציון.

שכונת חצבים - בשטח שבין הגבול המוניציפלי של העיר ושיכוני המזרח ובין השכונות רקפות ונרקיסים - היא פרויקט תשתית מהגדולים שנבנים כיום במרכז הארץ ומשתרעת על פני כ-254 דונם. בשכונה מתוכננים מעל 1,000 יחידות דיור, 300 יחידות נוספות לדיור מוגן, מוסדות ציבור, שטחי תעסוקה וקריית חינוך גדולה אשר ישרתו את השכונה החדשה ואת השכונות הסמוכות, ורשת דרכים מודרנית הכוללת שני צירי תחבורה ורשת תחבורה ציבורית, שיקשרו את כל חלקי השכונה לעיר הקיימת. מעבר להיקפה המרשים, השכונה מתוכננת לשלב בין אזורי מגורים ותיקים וחדשים ולייצר חיבור אורבני טבעי עד כמה שניתן באזור מורכב ומרובה ממשקים. דנה הנדסה נבחרה להוביל את הפרויקט במודל ייחודי של ניהול כולל – הן של התכנון והן של הביצוע – וכבר מהשלבים הראשונים נדרש להפעיל שיקול דעת הנדסי ותכנוני על מנת להתמודד עם תנאי שטח, אילוצי תיאום וסוגיות נוספות.

שלבי הביצוע – כך מתקדמת הקמת שכונת חצבים

הקמתה של שכונת חצבים חולקה לארבעה שלבים עוקבים, כאשר כל שלב כולל תכולת עבודה ייחודית, לוחות זמנים מוגדרים ואתגרים ביצועיים שונים. ניהול הביצוע במתודולוגיה של פיקוח-על אפשר ומאפשר שמירה על רצף הנדסי ותזמון מדויק של כל שלב ושלב.

1. עבודות עפר גסות (הושלמו במתחמים הפתוחים)

במרץ 2023 ניתן צו התחלת עבודה לעבודות עפר גסות, שכללו פריצת דרכים, חפירה עד לתשתית התחתונה של הכביש והכנת השטח ל־75% מהיקף השכונה. עבודות אלה בוצעו בעלות של כ-9 מלש"ח והניחו את התשתית הפיזית הראשונית להמשך העבודות. מתחם כלא 4 פונה רק בסוף 2024 ולכן עבודות העפר בו לא הושלמו.

2. עבודות ניקוז וביוב

השלב השני כולל את ביצוע מערכות הניקוז והביוב מחוץ לשכונה, ובפרט התאמה של המערך ההידרולוגי להיקף יחידות הדיור והנגר העילי שנוצר כתוצאה מחוסר ספיגה טבעית. העבודה כוללת הקמת מאגרי השהייה וניפוץ הידראולי של קווי ניקוז מבטון לצורך החלפתם- בקווי הביוב מבוצע שינוי כיוון זרימה. שתי פעולות שמבוצעות מחוץ לתחום הקו הכחול של התכנית ודורשות תיאומים תכנוניים ומרחביים.

3. הקמת תשתיות כוללות, מתחת ומעל פני הקרקע

בשלב זה מבוצעת פריסה מלאה של התשתיות העירוניות: רשתות מים, ביוב, ניקוז, תחבורה, וכן מדרכות וכיכרות זמניים – אשר יוחלפו לאחר אכלוס מלא. התכנון בשלבים של מערך הדרכים והמעברים יאפשר עבודה מדורגת במקביל להקמת המבנים למגורים.

4. פיתוח סופי ונופי

השלב הסופי יכלול את ביצוע הגיאומטריה הסופית של הדרכים, הקמת רמזורים, פיתוח שצ״פים, גינון והשקיה. שלב זה משלב היבטים סביבתיים, תנועתיים ונופיים לסביבת מגורים איכותית ל-1,300 יחידות הדיור החדשות וליצירת רצף עירוני מתפקד בינן לבין השכונות הסמוכות.

אתגרים מורכבים והכרעות ביצועיות

כמו בכל פרויקט הכולל ניהול תכנון וביצוע, שלביות מורכבת וריבוי ממשקי תשתית – גם בפרויקט חצבים נדרשנו להתמודד עם אתגרים חריגים, חלקם היו צפויים ואפשרו היערכות מוקדמת, וחלקם בלתי צפויים שעלו במהלך הפרויקט.

בין ההתמודדויות המרכזיות:

- פלישה לשטחים ציבוריים: עוד בטרם תחילת שלבי הפיתוח זוהתה פלישה של כ־15 יחידות דיור ממערב לשטח התוכנית, אל תוך גבולות הקו הכחול. הפלישה כללה הן מבנים והן הרחבות של חצרות, ונדרש תיאום עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית ראשון לציון לצורך הסדרת פינויים.

- עבודה בצמוד לשכונות מאוכלסות: מיקומה של השכונה בין שכונות קיימות (רקפות, נרקיסים צריפין ושיכון המזרח) חייב תכנון מוקפד לשמירה על תפקוד התושבים המתגוררים באזור תוך צמצום מטרדים תפעוליים ותחבורתיים לאורך כל שעות היום.

- מצב ביטחוני מאתגר: הפרויקט יצא לדרך במרץ 2023, אך בחלוף מספר חודשים פרצה המלחמה. באותה תקופה לערך נוצר עיכוב בגלל בעיות איכות הסביבה (חשד לזיהומי קרקע). עיכוב זה, אשר נמשך מספק חודשים, מנע עיכוב שהיה נוצר בגלל המלחמה.

- תיאום עם שטח צבאי פעיל (בסיס צריפין): החלק המזרחי של השכונה גובל בבסיס צריפין הפעיל, וההבדלים הטופוגרפיים (השכונה גבוהה מהבסיס) חייבו הקמת קירות תמך ופרטי חיבור מתואמים מול משרד הביטחון. אף שהפינוי הרשמי של הבסיס נקבע לאפריל 2026, כבר עתה ידוע שהוא צפוי להתעכב, ודנה הנדסה נדרשה למצוא פתרונות זמניים שישמרו על שלמות השטח הצבאי.

- התאמת תשתיות קיימות (מערך ניקוז): במסגרת התאמת קווי הניקוז להיקף הבינוי ומספר יחידות הדיור, יבוצע ניפוץ הידראולי (Hydraulic Pipe Crushing) לצינורות בטון בקוטר של 50 ס"מ לאורך כ-110 מטרים במטרה להחליפם לקוטר של 60 ס"מ. תהליך זה - המאפשר דיוק, שליטה בעוצמה מינימום פגיעה בסביבה - נבחר על פני השיטה הפנאומטית הנפוצה בשל אילוצי השטח ובמיוחד הקרבה לשטח בנוי והסמיכות לשוחה קיימת.

לאורך הדרך נדרשה החברה לקבל הכרעות ביצועיות, מתוך הבנה עמוקה של התנאים התכנוניים והפיזיים. כך למשל, במקום להחליף את קווי הניקוז – הוחלט על ניפוץ הידראולי מדויק תוך שמירה על תוואי קיים. בנוסף, שולבו פתרונות תשתית ייחודיים כגון מערכות בקרה, מאגרי חלחול והשהיה – המאפשרים אגירת נגר עילי ועמידות בעומסים, תוך שמירה על פני שטח מנוצלים ונגישים. המענה לאתגרים התכנוניים והלוגיסטיים בשטח הדגיש את הערך שבאינטגרציה בין תכנון לביצוע – והמחיש את היתרון בניהול כולל תחת קורת גג אחת.

ניהול אינטגרטיבי בפרויקטים הנדסיים – כל היתרונות

הניהול האינטגרטיבי שמיישמת דנה הנדסה בפרויקט חצבים מעניק יתרונות משמעותיים לפרויקט עצמו, לרשות ולסביבה העירונית. העובדה שהתכנון והביצוע מנוהלים על ידי אותו גורם מאפשרת ירידה מדויקת לפרטים הנדסיים, מענה מהיר לאתגרים בזמן אמת, ושמירה על רציפות מערכתית לכל אורך חיי הפרויקט.

שיטה זו מבטיחה שליטה מלאה בלוחות הזמנים ומפחיתה את הצורך בתיאומים חיצוניים – תהליך שמוביל ליעילות גבוהה גם בהיבט התקציבי. כך למשל הבחירה בניפוץ ההידראולי על פני שיטות מסורתיות, חסכה זמן רב ופגיעה סביבתית – וממחישה את היתרון הגלום באחריות כוללת על התכנון והביצוע.

בנוסף, הקרבה הפיזית בין הצוותים – משרד השטח והמטה – תורמת לעבודה משולבת בין מהנדסים, אנשי לוגיסטיקה ומנהלי ביצוע. הניסיון הנצבר והתובנות נשמרים לאורך התהליך, מה שמאפשר קבלת החלטות מבוססת ועקבית.

שיטת הניהול האינטגרטיבי מתאימה במיוחד לפרויקטים עירוניים בקנה מידה רחב – שכונות, מחלפים, פרויקטי תחבורה – בהם נדרש מענה מקצועי הוליסטי. כאשר יש גורם מקצועי אשר מודע לסיבות לתכנון ולביצוע – הפרויקט יכול להתקדם טוב יותר.

המודל האינטגרטיבי שיישמה דנה הנדסה בפרויקט חצבים עמד עד כה במבחן מורכב של תיאומים, אילוצים וגמישות תכנונית־ביצועית – והוכיח את יעילותו. ההתמודדות עם אתגרים ממשיים בשטח, תוך הקפדה על קצב עבודה ושיקול דעת הנדסי, אפשרה את קידומם הרציף של שלבי הפיתוח. בשלב זה נערכת החברה להמשך ביצוע מערכות הניקוז, עבודות התשתית והפיתוח הסופי – לקראת אתגרים נוספים ובהם פינוי בסיס צריפין, חיבורים אזוריים והשלמת המעבר למדרג תחבורתי ומוניציפלי שלם. כך צפוי להיסגר מעגל תכנוני־יישומי ייחודי: מהשטחים הפתוחים והשדות החקלאיים של שנות ה־70 – לשכונה מודרנית, חיה ונושמת, שתהיה בית לאלפי משפחות ותשמש דוגמה לפיתוח עירוני מתקדם במרכז הארץ.