מנהור הקו הירוק: פתרונות לאתגרים עירוניים
הקו הירוק של הרכבת הקלה יהיה תת־קרקעי בחלקו, כדי לא לפגוע במרקם רחוב אבן גבירול בתל אביב. אך בפני המהלך ההנדסי המורכב ניצבים 10 אתגרים ולא מעט פתרונות יצירתיים ומסקרנים אשר ייושמו לראשונה בישראל
עוד לפני שהחל לפעול, שבר הקו הירוק של הרכבת הקלה שיא ישראלי: זהו הקו הארוך ביותר של הרכבת הקלה שמשתרע לאורך 39 קילומטרים! מתוכם, כארבעה ק"מ תת־קרקעיים בשתי מנהרות מקבילות ו-35 ק"מ עיליים. הקו הירוק, אחד משלושת קווי הדנקל במטרופולין גוש דן (לצד האדום והסגול), יחבר את ראשון לציון וחולון עם הרצליה שבקצהו הצפוני, מסלולו יעבור בעיקר בתל-אביב והוא צפוי להסיע כ- 250 אלף נוסעים ביום.
אז מה כורה פה?
תוואי הנסיעה המרכזי של הקו הירוק, הקרוי G3, תוכנן ברחוב אבן גבירול שבלב תל-אביב. מאחר שמדובר באזור מסחרי מרכזי צפוף וברחוב אייקוני, ועל מנת למנוע פגיעה במרקם העירוני והתחבורתי שלו, לאורך הרחוב כולו תהפוך הרכבת הקלה מרכבת עילית לתת־קרקעית בקטע דרך היברידי מיוחד.
כריית המנהרה התת־קרקעית לרכבת הקלה מתבצעת 24 שעות ביממה ונמצאת כיום ברבע מהדרך. פרויקט המנהור מתחיל ברחוב לוינסקי בדרום העיר ומגיע עד לנורדאו שבצפונה, בשני מקטעים: מלוינסקי עד קרליבך; ומקרליבך לנורדאו. בכל מקטע כורים שתי מערכות של מנהרות, אחת לכיוון צפון ואחת לדרום, כאשר המנהרות מלוינסקי ועד קרליבך כבר הושלמו.
תחנת קרליבך היא תחנת רכבת קלה תת־קרקעית פעילה, אשר הוקמה כחלק ממערך הקו האדום שהושק לפני כשנה. היא תוכננה מראש כך שתתממשק עם הקו הירוק העתידי, תקלוט את המנהרות שלו ותפעל כ- Hub תחבורתי שמאפשר לנוסעים להחליף בין הקו האדום והירוק. בקטע שבין קרליבך לנורדאו ישנן שלוש תחנות תת־קרקעיות: ארלוזורוב, רבין וקפלן, שכבר נחפרו במסגרת קונספט First Station – קודם מקימים את התחנה שהופכת להיות פלטפורמה לגרירת ותחזוקת מכונות הכרייה, ולאחר מכן חופרים את המנהרות למסלולי הקווים ומחברים בין התחנות.
משימה בלתי אפשרית? 10 האתגרים איתם מתמודדים מנהלי הפרויקט
מנהור הקטע בן ארבעת הקילומטרים מתחת לרחוב אבן גבירול דורש תוספת של תקציב וזמן לטובת פינוי תשתיות, הבאת מכונות ענק מיוחדות, העסקת קבלנים וייבוא ידע מחו"ל, תוך סיכון למבנים מסביב. בפני התכנון, הניהול והביצוע של הפרויקט עומדים 10 אתגרים איתם יש להתמודד וגם כמה פתרונות יצירתיים שייושמו לראשונה:
איתור והעתקת תשתיות במרקם סביבתי צפוף ואינטנסיבי מהווים אתגר בפני עצמו, עוד בטרם עולה הדחפור הראשון על השטח. בעיר ותיקה ומורכבת כמו תל אביב ישנן הרבה מאוד תשתיות וצריך היה למצוא אותן ולהעתיק את כולן למקום סמוך לפני התחלת העבודה על התחנות התת־קרקעיות.
ניטור מבנים: כריית מנהרה מתחת לרחוב אבן גבירול כשמשני צדי הרחוב עומדים בניינים בני כ-100 שנה, מצריך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים על מנת שלא לפגוע במבנים.
שינויים בהסדרי התנועה: יציקת תחנה באמצע אבן גבירול מחייבת שינוי בהסדרי התנועה באחד הצירים הסואנים בתל-אביב, תוך חסימה והסטה של התנועה בתיאום עם המשטרה והעירייה.
זהירות, מתח גבוה: כריית המנהרה לקו הירוק שמובילה לתחנת קרליבך נעשתה כשמתחת למכונת החפירה כבר דוהרת רכבת פעילה בקו האדום. זהו אתגר הנדסי מורכב שבו כורים מנהרה מעל מנהרה קיימת, בעודה אופרטיבית ומחושמלת, כך שמעבר לזהירות, נדרש גם תיאום מוחלט לכרייה.
פירוק והרכבה: איך יוצאים לדרך עם מכונות כרייה באורך 100 מטר, כשאין מקום מתחת לאדמה? בלוינסקי, לדוגמה, היה אתר שיגור מצומצם למכונה, ולכן היא נשלחה קדימה בחתיכות, תוך שהיא מפורקת לחלקים. בינתיים, החלקים האחוריים של המכונה נותרו מעל פני הקרקע, כאשר הם היו מחוברים לחלקה הקדמי בכבלים. רק לאחר שהחלק הראשון נכרה ונוצרה מנהרה באורך של 40 מטר, ניתן היה להתחיל ולהוסיף עוד חלקים תוך כדי שהמנהרה התגבשה והתארכה.
קשרי קהילה: עבודות תשתית מורכבות עם כלים כבדים אורכות שנים רבות ומשבשות את חיי התושבים. עבודה בצמוד לאוכלוסייה שגרה וחיה באזור העבודות, מצריכה פיתוח שיח עם התושבים, אוזן קשבת ועדכון תכוף שיתווך להם את הפעילות וההתקדמות.
הצורך הוא אבי ההמצאה: כריית המנהרות לרכבת הקלה נעשית מתחת לכביש, ולא מתחת לבניינים. בקטע שבין קפלן לקרליבך הכביש מתעקל ברדיוס מצומצם, מה שמקשה על תמרון מכונות הכרייה הארוכות. הפתרון שהוצע כדי להתגבר על האתגר – וטרם יושם – הוא לבנות את המכונה תוך הכנסת מפרקים מיוחדים לתמרון והקטנת גודל הסגמנטים, אותן קשתות בטון שיוצרות את המנהרה שבה תעבור הרכבת.
מלחמת 'חרבות ברזל': השלכות המלחמה שפרצה באוקטובר השפיעו על מחסור בכוח אדם, על מורכבות השינוע לארץ וכן על אמברגו של חומרי גלם, כמו ברזל מטורקיה, למשל. על אף שהעבודות לא נעצרו והמשיכו מדי יום, ביצוע פרויקט לאומי עם המכשולים הללו הופך למורכב אף יותר.
מחוץ לקופסה: מאחר שהתחנות התת־קרקעיות נבנו לפני כריית המנהרות המחברות ביניהן, רגע פריצת המנהרה לתוך התחנה (הקרויה גם קופסה) יכול לגרום לפריצת מי תהום. המנהרה הנכרית בין נורדאו לקרליבך, לדוגמה, נמצאת מתחת למי תהום, והתפר בממשק מנהרה-קופסה הוא רגיש ועלול להביא להצפת התחנה במים.
עמידה בלוחות זמנים: פרויקט הקו הירוק הוא נדבך מרכזי במערכת להסעת המונים שתיתן פתרון למאות אלפי נוסעים מדי יום, ולכן עמידה בלוחות הזמנים היא קריטית לבעיית הפקקים בישראל ולהגדלת הפריון בעבודה. מחד, קשה לעמוד בלוחות הזמנים המתוכננים באקלים המלחמתי שפגע בכל פרויקטי התשתית והנדל"ן בישראל, אך מנגד, יש כאן הישג לא מבוטל שהעבודות על הקו ירוק לא פסקו גם במהלך המלחמה, ובעיקר בתקופת השיא של שיגורי הטילים לעבר גוש דן.
מנהור הקטע שבתוואי רחוב אבן גבירול שאותו מנהלת דנה הנדסה, הוא החלק הכי מורכב וארוך בבניית הקו הירוק. יחד עם האתגרים שהוא מציב בפנינו, הוא גם תורם ליצירתיות ולהתמודדות עם מכשולים, למימוש פרקטיקות חדשות ולצבירת ניסיון ושימור ידע כחול-לבן שלא מתבססים רק על אלה שמגיעים מחו"ל, אלא נשארים בישראל לפרויקטים תשתיתיים ותחבורתיים עתידיים.
